100 שנים אחרי שצייר ראובן את "חוף הים בתל אביב" (1924), שב הציור לארץ ויהיה חלק מתצוגת הקבע במוזיאון בית ראובן ברחוב ביאליק.
ראובן צייר את "חוף תל אביב" שנה אחרי עלותו ארצה והשתקעותו בעיר, ויש בו מן הקסם הילדי של גילוי עולם.
כמו בציורים אחרים של תל אביב ההולכת ומתפרשת על החולות, מתפעם ראובן מן הים ומחולות הזהב, אבל גם הקידמה הטכנולוגית מושכת את תשומת ליבו. עמוד התאורה המתנשא לגובה הרבה מעבר לבנייני רחוב גאולה השכן, בולט אמנם כישות זרה וגמלונית בנוף, אך יש בה עדות ללהט הקידמה והבנייה של תושביה.
הציור הצנוע במידותיו הוא מבט אל החוף מאותן שנים מוקדמות, ואולם גם הסיפור המסתתר מאחוריו הוא 'סיפור תל אביבי' השייך לדייריו של רחוב ביאליק.
"חוף תל אביב" היה תלוי שנים רבות בדירתם ברחוב ביאליק 17 של אברהם וחנה פולני, חבריהם הקרובים של הצייר ראובן ורעייתו אסתר מאז ימי תל אביב הקטנה. לאחר פטירתם בראשית שנות התשעים נמכר הציור לדיירת אחרת של הרחוב. שרה טל לבית בינשטוק, שגדלה ברחוב ביאליק 7. משבגרה ונבחרה למלכת היופי של ישראל בשנת 1956, נסעה כמנהג אותם ימים לייצג את מדינת ישראל הצעירה בארה"ב. באמריקה נישאה שרה, הקימה משפחה ולימים רכש בעלה את הציור התל אביבי עבורה, מתנה שהיא גם מענה לגעגועיה אל העיר העברית בה גדלה.
הציור הושאל ע"י בני הזוג ליס לתערוכות אחדות בארץ ונרשם בצוואתם כמתנה מובטחת למוזיאון בית ראובן.
מאה שנים אחרי שצויר מצטרף הציור לאוסף המוזיאון ויוצג בבית ראובן החל ב-21.3
במרץ.